אריאל מנדי בראל

אריאל מנדי בראל, בנם של לאה וגרשון, נולד ב־25 בנובמבר 2003 וגדל באשדוד. היו לו שני אחים ושלוש אחיות. הוא למד בתלמוד תורה נחלת מאיר ובהמשך בישיבת אמית בעיר. כבר בילדותו ובנעוריו הקיף את עצמו בחברים, ובזיכרונותיהם חוזרים החיוך, החיבוק והיכולת שלו לחבר בין אנשים. הוא אהב את הטבע, טיולים וכושר גופני, והרבה ללכת לאורך חוף הים באשדוד.

עוד בתקופת התיכון הקים אתר למתנות מעוצבות, מונלייט, והמשיך לפתח ולנהל אותו גם במהלך שירותו. בארכיון העירוני מתוארות המתנות שיצר בעזרת חריטת לייזר, לצד היוזמה והמסירות שהשקיע בעסק. חברו מאור וקנין תיאר כיצד אריאל המשיך לחבר בין אנשים גם אחרי מותו, כשהחברים הכירו זה את זה ואת בני המשפחה דרך הזיכרונות המשותפים ממנו. יצחק בניון כתב על החברות בפלוגה ועל ההבטחה להמשיך ללוות את המשפחה.

ב־22 במרץ 2023 התגייס לצה״ל ושירת כנהג בחיל הלוגיסטיקה. במלחמה שירת בגזרת בנימין. אהבתו לספורט ליוותה אותו גם בבסיס, שבו בנה חדר כושר. ב־10 במרץ 2025 יצא לנסיעה בין בסיסים כדי להחזיר נשק. בכביש 465, סמוך לבית אריה, נפגע בתאונה עם משאית ומת מפצעיו. הוא היה בן עשרים ואחת והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד.

משפחתו ממשיכה להפעיל את אתר המתנות שהקים. לזכרו הופקו מדבקות ונפתח עמוד הנצחה. הוריו בחרו גם להנציח אותו בספר תורה שהוכנס לבית הכנסת אור יצחק באשדוד. במעמד השלמת הכתיבה השתתפו בני משפחה, רבנים ואנשי ציבור, ולאחריו נערכה תהלוכה אל בית הכנסת. לצד דברי הפרידה של חבריו נשמרים כך גם מעשי ידיו והיוזמות שנוצרו לזכרו. יהי זכרו ברוך