עדי מילוא

עדי מילוא נולד בכרמי יוסף ב־14 באוגוסט 2003, בנם של טל ויובל ואח לעופרי, רותם, זוהר ונועה. הוריו תיארו ילד בעל עולם דמיון עשיר, חוש הומור ואהבה לאנשים ולספרים. המרחבים שסביב הבית היו חלק מחייו: הוא אהב ללכת בהם יחף, לצד כלבו, ולהיות קרוב לטבע. לצד אלה התמיד באימוני טאקוונדו וזכה בתואר סגן אלוף ישראל. במסגרת חוג סיירות טייל בארץ ובהמשך הדריך קבוצת ילדים.

המוזיקה ליוותה את עדי מגיל צעיר. הוא ניגן בפסנתר, התקבל לתיכון תלמה ילין והיה פסנתרן במגמת הג'ז. הוא כתב, הלחין ועיבד מוזיקה, לעצמו, עם חברים ולמען אחרים שביקשו את עזרתו. הוריו זכרו את התשוקה שבה ניגש לקלידים ואת הענווה שבה המשיך ליצור. גם בתקופת ההכשרה הצבאית מצא זמן לכתיבת שירים, שבהם נתן ביטוי לחוויותיו, לרגשותיו ולציפיותיו.

לפני הגיוס יצא לשנת שירות במסגרת השומר החדש בכמהין שבנגב, שם עבד בחקלאות והשתתף בשמירה מפני גניבות. בתחילת 2023 התגייס לגדוד 50 בחטיבת הנח״ל והוכשר כלוחם. בהמשך נלחם ברצועת עזה. חברו ללחימה סיפר על האמון שנוצר ביניהם ועל נכונותו להגיע לפצועים גם תחת אש. במהלך השירות הגיע לדרגת סמל. בעקבות המאורעות הקשים שעבר בלחימה שוחרר משירות, ושב לביתו ולמשפחתו.

עדי נפטר ב־15 בדצמבר 2024, בן עשרים ואחת, והובא למנוחות בבית העלמין בכרמי יוסף. הוא הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות. שיריו נשמרים באתר שהוקם לזכרו, ובמתחם מלאכי השביל ליד הרדוף הוצב פסנתר להנצחתו, שעליו יכולים המבקרים לנגן. כך נותר למטיילים ולבאים למקום מפגש עם המוזיקה שהייתה חלק מרכזי בחייו. יהי זכרו ברוך